לויט נ' היולט-פקרד (ישראל) בע"מ ואח'

פסק דין

בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן- "חוק התובענות הייצוגיות"). העילה הנטענת היא הסדר כובל לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 (להלן- "חוק ההגבלים"), אשר קיומו אסור על פי סעיף 4 לחוק ההגבלים, ומהווה עוולה נזיקית לפי סעיף 50 לחוק ההגבלים. לטענת המבקש קיים הסדר אנכי בין המשיבה 1 (להלן "HP ישראל" או HPI"") לבין שש רשתות שיווק (להלן "שש הרשתות") וביניהן משיבות 2-4, וכן קיים הסדר אופקי בין שש הרשתות לבין עצמן. המבקש טוען כי ההסדר בא להגביל את שש הרשתות בקביעת מחיריהם של שבע סדרות ראשי דיו מתוצרת HP (56, 57, 130, 131, 134, 135, 177) (להלן- "שבע הסדרות" או "ראשי הדיו"). בכתב התביעה המצורף לבקשה נתבע פיצוי לטובת הקבוצה המיוצגת בסך של כ-27 מיליון ₪, וכן פיצויים אישיים בגין נזק ממוני אישי בסך של כ-496 ₪. בסיכומים שהגיש, שינה המבקש את סכום הפיצוי הקבוצתי הנתבע לסך של 60 מיליון ₪. בנוסף לכך, נתבעים בכתב התביעה פיצויים עונשיים בסך 54 מיליון ₪, וכן סעד הצהרתי הקובע כי בין המשיבות קיים הסדר כובל בנוגע למחירי ראשי הדיו וצו מניעה האוסר על המשיבות להמשיך את ההסדר הכובל גם בעתיד.

הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית הוגשה בתאריך 2.6.08 ואליה צורף, כנדרש, נוסח כתב התביעה שבכוונת המבקש להגיש אם תתקבל הבקשה לאישור. הבקשה הוגשה כנגד HPI וכנגד שש הרשתות. שלוש מתוך שש הרשתות - אקדמון בע"מ, שופרסל בע"מ ורשת הריבוע הכחול היפר היפר בע"מ, נמחקו מהבקשה במהלך הדיונים בהסכמת המבקש. המשיבות (שנותרו בהליך) הגישו כתבי תשובה בצירוף תצהירים. מטעםHPI הוגש תצהירו של מר שלומי פרייס, מנכ"ל חטיבת הדמיה והדפסה בחברה (להלן- "תצהיר HPI") ותצהיר משלים של אותו מצהיר (להלן- "תצהיר HPI המשלים"). מטעם קרביץ הוגש תצהירו של מר מנשה זילכה, מנכ"ל החברה (להלן- "תצהיר קרביץ"). מטעם באג הוגש תצהירה של גברת שרון אליאסי, מנהלת רכש של ציוד היקפי בחברה (להלן- "תצהיר באג").

רקע

שוק המדפסות בישראל כולל מאות דגמים שונים של מדפסות. ישנן מדפסות הפועלות בטכנולוגיה של 'הזרקת דיו' ובהן מוזרק הדיו מ'מחסנית דיו' המצויה בתוך המדפסת, וישנן הפועלות בטכנולוגיה של הדפסה באמצעות לייזר ובהן אמצעי מילוי המכונה 'טונר'. מחסנית הדיו והטונר הם 'מוצרים מתכלים' ועל כן יש להחליפם מעת לעת. לכל מדפסת מתאימים רק סוגים מסוימים של ראשי דיו וכל ראש דיו מתאים רק לסוגים מסוימים של מדפסות. שוק ראשי הדיו כולל 'ראשי דיו מקוריים'- המיוצרים על ידי יצרני המדפסות, 'ראשי דיו ממוחזרים'- ראשי דיו משומשים אשר מולאו מחדש על ידי חברות שונות, וכן 'ראשי דיו תואמים'- אשר מיוצרים על ידי חברות שונות בטכנולוגיה של 'הנדסה לאחור' על מנת שיתאימו למדפסות מסוגים שונים.

חברת HP היא חברה רב-לאומית המייצרת פתרונות טכנולוגיים בתחומי המחשוב, המידע, ההדמיה וההדפסה. HP היא בין יצרניות המדפסות הגדולות בעולם. HP ישראל היא חברה בת של HP ומצויה בבעלותה המלאה של HP. ראשי הדיו מתוצרת HP מיוצרים מחוץ לישראל. המוצרים נרכשים מחברת HP אירופה (להלן- "HPE") ומיובאים לישראל על ידי שלושה מפיצים מורשים שלHPE בישראל: חברת טכנו רצף, חברת מאגר, וחברת C-DATA (להלן- "שלושת המפיצים"). המשווקים השונים רוכשים את ראשי הדיו ישירות מהמפיצים. אין מחלוקת על כך שHP ישראל אינה מעורבת במערכות היחסים החוזיות או המסחריות שבין HPE למפיצים ושבין המפיצים למשווקים. עיקר תפקידה של HP ישראל הוא הנעת מאמצי שיווק וקידום מכירות של מגוון מוצרי המותג HP בישראל.

המשיבות 2, 3 ו-4 הן חברות פרטיות בע"מ המפעילות רשתות שיווק ארציות קמעונאיות. לכל אחת מהן עשרות סניפים הפרושים בכל רחבי הארץ. המשיבה 2 (להלן- "אופיס דיפו") והמשיבה 3 (להלן- "קרביץ") משווקות בעיקר ציוד משרדי. המשיבה 4 (להלן- "באג") משווקת מחשבים וציוד נלווה. כל אחת משלוש הרשתות מוכרת, בין כלל המוצרים המשווקים בסניפיה, גם ראשי דיו מתכלים מתוצרתן של חברות שונות, ביניהן ראשי הדיו מתוצרת HP מושא הבקשה דנן. כפי שכבר נאמר, הבקשה הוגשה גם כנגד שלוש רשתות נוספות: אקדמון, שופרסל ומגה, אך רשתות אלו נגרעו מן ההליך במהלך הדיונים ועל כן אינן נכללות עוד בין המשיבות.

בתאריך 13.3.08 נחשף המבקש למודעה שפרסמהHPI באתר האינטרנט שלה במסגרת מבצע על אריזות חיסכון. המבצע כלל אריזות של זוגות ראשי דיו זהים (משש הסדרות הבאות: 56, 57, 130, 131, 134, 135), וכן ערכות ובהן ניירות מיוחדים להדפסת תמונות יחד עם ראשי דיו בודדים (מהסדרות 57, 135, 177) (להלן- "המודעה"). במודעה מפורטים מחירים מומלצים לגבי כל אחת מהאריזות הזוגיות ומהערכות שבמבצע, וכן מצוין כי את האריזות הזוגיות ניתן להשיג בשש הרשתות. בשולי המודעה ישנה הערה בה נכתב כי ברכישת האריזה הזוגית משיג הצרכן חיסכון של 20% בהשוואה לרכישת שני ראשי דיו נפרדים על פי המחיר המומלץ לצרכן, ומכאן מסיק המבקש גם את המחיר המומלץ של ראשי הדיו הבודדים. מודעה זו עוררה אצל המבקש את החשד כי מדובר בהסדר כובל לגבי מחיריהם של ראשי דיו משבע הסדרות, הן במכירתם כבודדים והן באריזות הזוגיות.

אישור תובענה ייצוגית בעילה של הסדר כובל- המסגרת הנורמטיבית

התנאים הנדרשים לפי חוק התובענות הייצוגיות על מנת שבקשה לאישור תובענה ייצוגית תתקבל, ואשר רלוונטיים לענייננו, הם:

- התביעה שהוגשה כלולה בחלופות המפורטות בתוספת השנייה לחוק (סעיף 3(א) לחוק).

- מגיש הבקשה הינו אדם שיש לו עילה המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם (סעיף 4(א)(1) לחוק).

- כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, על המבקש להראות כי לכאורה נגרם לו נזק (סעיף 4(ב)(1) לחוק).

- התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(1) לחוק).

- תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף 8(א)(2) לחוק).

- קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק).

מהאמור לעיל עולה כי שלושת היסודות של התובענה הייצוגית, אשר נדרש מהמבקש להוכיח את קיומם ואת התאמתם למקרה, הם: עילה, קבוצה ותובע. בחירת התובע המייצג והגדרת הקבוצה הינם הרכיבים היותר גמישים מבין השלושה. גם אם התובע אינו מתאים לייצוג הקבוצה נדרש בית המשפט לאשר את התובענה תוך החלפתו בתובע אחר (סעיף 8(ג)(2) לחוק התובענות הייצוגיות), והגדרתה הסופית של הקבוצה המיוצגת נתונה מלכתחילה לסמכות בית המשפט (סעיף 10(א) לחוק התובענות הייצוגיות). סעיף 13 לחוק התובענות הייצוגיות מסמיך את בית המשפט לערוך שינויים גם בעניין העילה, אך זאת רק "לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית" ולא לשם יצירת עילת תביעה שאיננה זו הנטענת בבקשה. בהעדר עילה בכתב התביעה, או בהעדר אפשרות סבירה כי התובענה (אם תאושר) תוכרע לטובת הקבוצה, על בית המשפט לדחות את הבקשה לאישור. בעניין העילה, על המבקש להראות כי היא כלולה בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, כי היא משותפת לו ולכלל חברי הקבוצה, וכי קיימת אפשרות סבירה שיוכרע בה לטובת הקבוצה.

בענייננו נטענה עילה של הסדר כובל, לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק ההגבלים המהווה עוולה נזיקית לפי סעיף 50 לחוק ההגבלים. עילה זו כלולה בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, לפי פרט 4 לתוספת המאפשר הגשת תובענה ייצוגית בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים. הגדרתו של המונח 'הסדר כובל' נמצאת בסעיף 2(א) לחוק ההגבלים. ארבעת רכיבי ההגדרה הם אלה:

קיומו של "הסדר";

ההסדר "נעשה בין בני אדם המנהלים עסקים";